מה זה פסקול מגנטי על סופר 8 — ואיך יודעים אם יש קול על הסליל שלכם

התשובה הקצרה: פסקול מגנטי על סופר 8 הוא פס דק בגוון חום-נחושת שמודבק לאורך שפת הסרט, בצד הנגדי לניקוב, ועליו הוקלט הקול. קודאק הציגה אותו ב-1973 תחת השם Ektasound והפסיקה לייצר סרט-קול ב-1997, כך שרק סופר 8 מהתקופה הזו יכול לשאת קול. סרטי 8 מ״מ רגיל ו-9.5 מ״מ כמעט תמיד אילמים. הבדיקה פשוטה: מותחים כמה סנטימטרים של סרט מול האור ומחפשים את הפס בצד שבו אין חורים.

זה קורה לנו כמעט כל שבוע: לקוח מביא סלילי סופר 8 ובטוח שאין עליהם קול, כי המקרן של ההורים היה אילם. ואז, בבדיקה הידנית, אנחנו מוצאים את הפס — ובתוכו קולות של סבתא מברכת על הנרות או של ילדים בבריכה, שאף אחד לא שמע ארבעים שנה. לכן שווה לדעת מה מחפשים לפני שמחליטים מה להזמין.

מה בדיוק הוקלט על הפס המגנטי?

סופר 8 רגיל צולם אילם. מ-1973, עם Ektasound של קודאק, יצא לשוק סרט עם פס מגנטי מודבק לאורך השפה, ומצלמות קול הקליטו עליו את הקול תוך כדי צילום — בדרך כלל דיבור ורעשי רקע של הרגע עצמו, ולפעמים מוזיקה או קריינות שהוקלטו אחר כך במקרן קול. לפי המפרט של קודאק ל-Ektasound, הקול מוקלט 18 פריימים לפני התמונה שאליה הוא שייך — כי ראש הקול במצלמה ובמקרן יושב במרחק מהשער. זו הסיבה שחיתוך והדבקה של סרט-קול ביתי מקלקלים לרגע את הסנכרון, ושכל המרה רצינית חייבת להחזיר את ההיסט הזה למקומו.

איך רואים אם יש פס על הסליל?

מושכים בעדינות כ-20–30 ס״מ סרט מהסליל ומסתכלים על שתי השפות מול חלון או מנורה. בצד אחד יש שורת חורים קטנים — הניקוב. בצד השני, אם יש קול, תראו פס מט בגוון חום, נחושת או ברונזה, כמו קלטת אודיו דקה מאוד, שרץ לכל אורך הסרט. לעיתים יש גם פס צר מאוד בצד הניקוב, פס איזון שנועד לשמור על ליפוף שטוח ואחיד, והוא לא נושא קול. סרט אילם ייראה חלק ושקוף משני הצדדים, ורק התמונה במרכז.

למה 8 מ״מ רגיל ו-9.5 מ״מ כמעט תמיד אילמים?

8 מ״מ רגיל קדם לסופר 8 (שקודאק הציגה ב-1965), והניקוב הגדול שלו לא השאיר בשפה מקום מעשי לפס קול; פסקול היה נדיר מאוד וכמעט תמיד תוספת מאוחרת. ב-9.5 מ״מ של פאטה הניקוב יושב במרכז הסרט בין הפריימים, ולכן זהו פורמט אילם במהותו. מי שיש לו סלילים כאלה יכול להניח שהקול, אם היה, נמצא על קלטת אודיו נפרדת או לא קיים. את ההבדלים בין הפורמטים פירטנו במדריך ההבדל בין סופר 8 ל-8 מ״מ, ומונחים כמו לידר, ניקוב ופס איזון מוסברים במילון סרטי הפילם.

מה אם הסליל נערך או הודבק בבית?

סרט-קול שעבר עריכה ביתית הוא המקרה המורכב: בכל נקודת הדבקה, ההיסט של 18 הפריימים גורם לכך שהקול של הסצנה הקודמת ממשיך שנייה קצרה לתוך הסצנה הבאה, או נקטע לפניה. בהקרנה של פעם זה נשמע מוזר וכולם התרגלו. בהמרה דיגיטלית אפשר לטפל בזה נקודתית, אבל לא להמציא קול שנחתך. לכן אנחנו מבקשים לדעת מראש אם הסלילים נערכו, ובודקים כל הדבקה בבדיקה הידנית.

איך אנחנו מטפלים בסרט עם קול?

כל סליל שמגיע אלינו עובר בדיקה ידנית לפני הסריקה: ניקוב, גמישות, הדבקות, סימני ריקבון — ובאותה הזדמנות אנחנו מזהים אם יש פס מגנטי ומסמנים את הסליל כסרט-קול. התמונה נסרקת ב-Muller HDS+ של Filmfabriek פריים אחר פריים, בלי מקרן ובלי מצלמה, גם כשהסרט מכווץ; הפסקול נלכד ומסונכרן לתמונה תוך תיקון ההיסט, כך שהשפתיים והקול נפגשים. שירות הפסקול מתומחר ב-20 ₪ לדקה נוסף על הסריקה, ורק על דקות שבהן באמת יש קול. בעבודות של 22 דקות ומעלה הדקה הראשונה עלינו — תשמעו ותראו לפני שתחליטו. עוד על השיטה בעמוד המרת סרטי 8 מ״מ וסופר 8, ומדריך זיהוי מפורט בהאם יש סאונד על הסליל שלי.

שאלות נפוצות

יש פס חום על הסרט אבל לא שומעים כלום במקרן, מה זה אומר?

ייתכן שהמקרן שלכם אילם ופשוט לא קורא את הפס, או שההקלטה עליו חלשה מאוד. רק קריאה של הפס במכונה מתאימה תגלה מה באמת יש עליו.

אפשר להוסיף קול לסרט אילם בהמרה?

לסרט עצמו לא, אבל לקובץ הדיגיטלי כן: מוזיקה, קריינות או הקלטה משפחתית ישנה אפשר לשלב בעריכה אחרי הסריקה.

הקול על הסליל ישן ורועש, האם ההמרה תשפר אותו?

אנחנו מלכדים את מה שקיים על הפס ומנקים ככל שאפשר, אבל מה שלא הוקלט אי אפשר להמציא. ברוב המקרים הקול ברור ומרגש הרבה יותר ממה שהמשפחה זוכרת.

איך יודעים אם הסליל של ההורים הוא בכלל סופר 8?

לפי הניקוב: בסופר 8 החורים קטנים ומלבניים והתמונה גדולה יחסית לרוחב הסרט; ב-8 מ״מ רגיל החורים גדולים והתמונה קטנה. תאריך על הקופסה אחרי 1965 מחזק את ההשערה.