התשובה הקצרה: אם בסליל שמצאתם יש חור ניקוב יחיד באמצע הסרט, בין פריים לפריים, ולא שורת חורים לאורך הקצה — זה סרט 9.5 מ"מ פאטה-בייבי. זהו פורמט חובבים אירופי ותיק, מלפני עידן ה-8 מ"מ, והוא נדיר מאוד בישראל. אף מעבדה שגרתית לא מזהה אותו, ורוב הסורקים הביתיים לא יכולים לגעת בו. אנחנו כן סורקים אותו — פריים אחר פריים, בלי להעביר אותו במקרן.
הפורמט הזה מגיע אלינו כמעט תמיד באותה נסיבה: מישהו מפנה עיזבון, מוצא קופסאות מתכת קטנות עם סרט צר, לוקח אותן למקום שממיר קלטות — ונענה ש"זה לא 8 מ"מ, אי אפשר". לפעמים זה קורה פעמיים־שלוש עד שהם מגיעים אלינו. אז שווה להתחיל מהזיהוי, כי ברגע שיודעים מה זה, השאלה נסגרת.
איך מזהים 9.5 מ"מ במבט אחד?
הסימן חד־משמעי ואי אפשר לטעות בו: הניקוב נמצא במרכז הסרט. בכל פורמט הקרנה ביתי אחר שתפגשו — 8 מ"מ רגיל, סופר 8, 16 מ"מ — חורי ההזנה רצים לאורך הקצה או שני הקצוות, והתמונה יושבת ביניהם או לצידם. בפאטה-בייבי הפוך: חור בודד יושב על קו האמצע בין פריים לפריים, והתמונה תופסת כמעט את כל רוחב הסרט.
זו לא סתם קוריוזה טכנית. בדיוק בגלל הבחירה הזו הפריים של 9.5 מ"מ רחב יחסית לרוחב הסרט — יותר משטח תמונה מכפי שהיינו מצפים מסרט צר כל כך. הפורמט הוצג על ידי חברת פאתה הצרפתית בשנות העשרים של המאה הקודמת כפורמט קולנוע ביתי, והיה נפוץ באירופה במשך עשורים, בעיקר בצרפת ובבריטניה, בזמן ש-8 מ"מ השתלט על השוק האמריקאי.
מה ההבדל בין 9.5 מ"מ לפורמטים שאתם מכירים?
| הפורמט | מיקום הניקוב | איך זה נראה ביד | איפה היה נפוץ |
|---|---|---|---|
| 9.5 מ"מ פאטה-בייבי | חור בודד במרכז, בין הפריימים | סרט צר עם קו חורים באמצע; לרוב בקופסאות מתכת קטנות | אירופה, בעיקר צרפת ובריטניה |
| 8 מ"מ רגיל | שורת חורים לאורך קצה אחד | הסרט הצר ביותר מבין השלושה; חורים גדולים יחסית | ארה"ב ואירופה, שנות ה-30 עד ה-60 |
| סופר 8 | שורת חורים לאורך קצה אחד, חורים קטנים יותר | לרוב במחסנית פלסטיק ולא על סליל חשוף | מסוף שנות ה-60 והלאה |
| 16 מ"מ | שורה אחת או שתי שורות לאורך הקצוות | רחב בבירור מכל השאר | חצי-מקצועי ומוסדי |
אם אתם לא בטוחים מול מה אתם עומדים, יש לנו גם עמוד כל הפורמטים וסוגי המדיה, ומדריך זיהוי קלטות לפי גודל למי שיש בארגז גם קלטות.
למה בשום מקרה לא להקרין אותו?
שלוש סיבות מצטברות, וכל אחת מהן מספיקה בפני עצמה:
- הניקוב המרכזי הוא נקודת התורפה. כל כוח המשיכה של מנגנון ההזנה מרוכז בחור בודד בלב הסרט, ולא מתחלק על שורת חורים בקצה. סרט שהתייבש והתכווץ עם השנים נקרע שם ראשון — וקריעה במרכז הפריים פוגעת בתמונה עצמה, לא רק בשוליים.
- המקרנים עתיקים ולא מתוחזקים. מקרן פאטה-בייבי שעדיין קיים בבית הוא כמעט בהכרח מכשיר בן עשרות שנים שלא עבר טיפול. הגומיות התקשו, הנתיב מלוכלך, והלחץ לא אחיד.
- סרט מכווץ בכלל לא אמור לעבור במקרן. זה נכון לכל פורמט פילם ישן, וידוע גם מהמדריך שלנו על הקרנת סרט ישן. ב-9.5 מ"מ הסיכון פשוט מרוכז יותר.
אם הסרט שלכם כבר קרוע או שבור, זה עדיין לא סוף הסיפור — ראו סרט 8 מ"מ קרוע או שבור, שהעקרונות בו תקפים גם כאן. ואם עולה מהקופסה ריח חמצמץ־חריף, קראו את המדריך לתסמונת החומץ לפני שאתם עושים משהו.
איך אנחנו סורקים 9.5 מ"מ?
באותה גישה שאנחנו נוקטים בכל פילם: פריים אחר פריים. הסרט אינו מוקרן ואינו רץ במהירות מול מצלמה; כל פריים נלכד בנפרד. זה מה שמאפשר לטפל בסרט שהתכווץ, שהניקוב שלו נחלש, או שהוא לא אחיד לאורכו — כי אין דרישה שהוא יזרום בקצב קבוע דרך מנגנון.
לפני הסריקה כל סליל נבדק ידנית: מצב הניקוב, גמישות, הדבקות ישנות שהתפרקו, וסימני ריקבון. תיקונים נעשים לפני ולא תוך כדי. הרקע המלא על השיטה ועל הציוד נמצא בעמוד השקיפות המלאה — ואתם מוזמנים פשוט להגיע ולראות סליל אחד נסרק מולכם.
מה מקבלים בסוף?
קובץ דיגיטלי לכל סליל, בפורמט שתבקשו. אנחנו מספקים ProRes, MXF או MP4 — הראשונים לעריכה וארכוב, האחרון לצפייה ולשיתוף. סרטי 9.5 מ"מ הם כמעט תמיד ללא פסקול, ולכן התוצר הוא וידאו שקט, בדיוק כפי שצולם.
ואחרי שיש קובץ — 3-2-1: שלושה עותקים, שני סוגי מדיה, עותק אחד מחוץ לבית. הסליל המקורי הוא עותק יחיד שאף אחד לא יכול לשחזר; הקובץ הוא הראשון שאפשר.
יש לכם סליל עם חור באמצע? אל תחפשו מקרן — שלחו לנו תמונה.
אנחנו שולחים שליחים עד הדלת בכל הארץ ובשני הכיוונים. עבודות קטנות מוכנות בדרך כלל תוך כשבעה ימי עסקים, גדולות תוך כ-21 ימי עסקים, ובסרטי פילם של 22 דקות ומעלה הדקה הראשונה עלינו (מינימום הזמנה לסריקת פילם: 150 ₪) — תראו איך הסרט שלכם יוצא לפני שתחליטו. אפשר גם למסור ידנית: הסטודיו ברחוב המעיין 9 בראשון לציון, ליסין 5 בתל אביב, או מצפה הררית בגליל. התקשרו ל03-5610368 או השאירו פרטים בעמוד יצירת הקשר. פירוט מה כולל כל שירות נמצא בעמוד המחירון.
שאלות נפוצות
איך אני יודע בוודאות שזה 9.5 מ"מ ולא 8 מ"מ?
לפי מיקום החורים, וזה סימן חד־משמעי. הרימו את הסרט מול אור: אם יש שורת חורים לאורך הקצה, זה 8 מ"מ או סופר 8. אם יש חור בודד שרץ בדיוק במרכז הסרט, בין הפריימים, זה 9.5 מ"מ פאטה-בייבי. אין פורמט ביתי נפוץ אחר עם ניקוב מרכזי, ולכן אין כאן מקום לספק.
אמרו לי בכמה מקומות שאי אפשר להמיר את זה. זה נכון?
זה נכון לגבי רוב המקומות, ולא נכון באופן כללי. 9.5 מ"מ דורש התייחסות ייעודית בגלל הניקוב המרכזי, ומעבדות שעובדות רק עם 8 מ"מ וסופר 8 באמת לא יכולות לגעת בו. אנחנו כן סורקים 9.5 מ"מ, בשיטת פריים אחר פריים, בלי להעביר את הסרט במקרן.
הסרט שלי מתפורר בקצוות ויש הדבקות שהתפרקו. עדיין שווה?
בדרך כלל כן. הדבקות ישנות שהתפרקו הן דבר צפוי בסרט בן עשרות שנים, והן מתוקנות לפני הסריקה ולא תוך כדי. קצוות שהתפוררו פוגעים בדרך כלל בשוליים ולא בלב הפריימים. מה שכן — אל תנסו לתקן בעצמכם עם סלוטייפ; דבק מודרני מדביק שכבות ומקשה מאוד על העבודה אחר כך.
יש קול על סרטי 9.5 מ"מ?
כמעט תמיד לא. הפורמט שימש בעיקר לצילום ביתי אילם, והסלילים שמגיעים אלינו הם ברובם המכריע ללא פסקול. אם בכל זאת יש על הסרט פס מגנטי או אופטי, נזהה אותו בבדיקה הידנית לפני הסריקה ונגיד לכם.
