תמונות שנדבקו זו לזו או לזכוכית המסגרת — מה עושים, ומה אסור

התשובה הקצרה: לא מושכים, לא מרטיבים, לא מחממים ולא מקפיאים בבית. שכבת הג'לטין שנושאת את התמונה מתרככת בלחות ונדבקת לזכוכית, לתמונה שמולה או לדף — ומשיכה יבשה קורעת אותה. ההפרדה המקובלת בעולם השימור היא הרטבה מבוקרת בידי משמר/ת, לא פעולה ביתית. במקרים רבים אפשר לסרוק את התמונה כמו שהיא, דרך הזכוכית, על סורק שטוח Epson V850 Pro — ולקבל קובץ מלא בלי לגעת בהדבקה.

מסגרת ישנה מהקיר של סבתא, ומאחורי הזכוכית תמונה שלא יוצאת. או ערימת תמונות מקופסה במרתף, שנדבקו זו לזו לגוש אחד. האינסטינקט הראשון הוא לנסות לשחרר בעדינות — וזו בדיוק הנקודה שבה רוב הנזק נגרם.

למה תמונות נדבקות — לזכוכית, זו לזו או לדף?

תצלום מודפס הוא בסיס נייר ועליו שכבת ג'לטין דקה. ג'לטין סופג לחות: כשהאוויר לח הוא מתרכך ונעשה דביק, וכל משטח שנוגע בו — זכוכית, תמונה אחרת, דף אלבום — נצמד אליו. כשהלחות יורדת הג'לטין מתייבש ומתקשה, והמגע הופך לחיבור. לפי ספריית הקונגרס תצלומים צריכים 30%–50% לחות יחסית ועד 21 מעלות, בתנאים יציבים; מרתף, בוידעם או קיר חיצוני הם בדיוק המקומות שבהם הלחות מטפסת. מעל 65% לחות, לפי IPI, גם נבגי עובש מתחילים לנבוט — ולכן הדבקה ועובש מגיעים לעיתים קרובות יחד.

מה אסור לעשות בבית?

ארבעה דברים. לא למשוך — הפרדה יבשה בכוח קורעת את שכבת האמולסיה, וזה נזק שאי אפשר לסרוק בחזרה. לא להרטיב — הרטבה לא מבוקרת מנפחת את הג'לטין בצורה לא אחידה ומזמינה עובש. לא לחמם — לא מייבש שיער, לא מגהץ, לא שמש. ולא להקפיא בבית — בלי בקרה על לחות ועל קצב ההפשרה, זה רק מוסיף מים למקום שבו הם הבעיה.

מה עושים המשמרים, ולמה זה לא עבודה ביתית?

האיגוד המקצועי של משמרי התצלומים (AIC) מתאר את השיטה המקובלת להפרדה כהרטבה מבוקרת: העלאה איטית ומדודה של הלחות סביב התצלום, עד שהג'לטין מתנפח מעט ומשחרר את האחיזה. זה נעשה במעבדה, עם שליטה בזמן, בלחות ובטמפרטורה, ותוך בדיקה של כל תצלום בנפרד. אנחנו לא מבצעים את זה, ולא ממליצים לנסות. מה שאנחנו כן עושים — ממליצים לסרוק קודם, כמו שזה, כדי שיהיה עותק דיגיטלי מלא לפני שמישהו נוגע במקור.

אפשר לסרוק תמונה דרך הזכוכית של המסגרת?

במקרים רבים כן. סורק שטוח סורק דרך זכוכית נקייה ושלמה, ואם התמונה צמודה אליה — אין מרווח שיטשטש את התמונה. מוציאים את הגב של המסגרת, מנקים את הזכוכית מבחוץ, ומניחים את הזכוכית עם התמונה על משטח ה-V850. זכוכית עכורה, שרוטה או צבועה תוריד מהאיכות, אבל גם אז מתקבל קובץ שאפשר לשפר בתיקון צבע, וזה עדיף על תמונה קרועה.

מה אם יש גם עובש?

עובש ותמונות דבוקות באים מאותו מקור — לחות גבוהה בחושך ובלי אוורור. עובש רדום הוא יבש ואבקתי; עובש פעיל פלומתי ולח, ואותו קודם מייבשים באוויר בטמפרטורת חדר. הנבגים הם מפגע נשימתי, ולכן כפפות ומסכה, והתמונות הנגועות נשמרות בנפרד מהבריאות. העקרונות זהים לאלה שכתבנו על עובש על קלטות ועל קלטות שנרטבו: לא מייבשים בחום, לא מנקים רטוב, ולא מכניסים חומר נגוע למכשיר שיעבד אחריו חומר נקי.

איך אנחנו מטפלים בזה בסטודיו?

כל תמונה דבוקה עוברת קודם בדיקה ידנית, ואנחנו מחליטים יחד איתכם מה נסרק כמו שהוא. תמונה בתוך זכוכית נסרקת דרכה; זוג תמונות דבוקות נסרק משני הצדדים הגלויים; דף אלבום נסרק בשלמותו. הכול על ה-Epson V850 Pro, הסטנדרט בתחום, ב-600 dpi לפחות — מזין אוטומטי לא נוגע בתמונות כאלה, כי הוא תוקע גם תמונות קרטון בריאות. מאז 2006 עברו אצלנו יותר מ-5,000,000 פריימים ותמונות, ומניסיוננו הקובץ שיוצא מסריקה דרך זכוכית נקייה מספיק להדפסה מחדש ולתיקון צבע. פרטים ומחירים בעמוד סריקת תמונות ובפוסט כמה עולה סריקת תמונות ואלבומים.

שאלות נפוצות

אפשר לסרוק תמונה דרך זכוכית?

במקרים רבים כן. כשהזכוכית נקייה ושלמה והתמונה צמודה אליה, הסריקה על סורק שטוח יוצאת קרובה לסריקה ישירה. מוציאים רק את גב המסגרת.

למה לא להרטיב קצת כדי לשחרר?

הרטבה לא מבוקרת מנפחת את הג'לטין בצורה לא אחידה, עלולה להמיס חלקים מהתמונה ומזמינה עובש. ההרטבה המקצועית נעשית במעבדה, בבקרה על לחות וזמן.

מה עושים עם ערימת תמונות שנדבקו זו לזו?

לא מפרידים בכוח. שומרים את הגוש במקום יבש ומביאים אותו כמו שהוא; אנחנו סורקים את הצדדים הגלויים, והשאר נשאר להחלטה עם משמר/ת.

אפשר להקפיא כדי לשחרר את ההדבקה?

לא להקפיא בבית. בלי בקרה על הלחות ועל ההפשרה זה מוסיף מים לג'לטין, והנזק עלול להיות גדול מההדבקה עצמה.