השנה היא שנת 2012 – אנחנו בעידן של התפתחות טכנולוגית מטורפת, כמעט לכל הורה (ולכל זאטוט) יש כיום אייפון בכיס, הילד עושה משהו חמוד, טק, אנחנו מוציאים את המצלמה ומתעדים.
אבל מה לעזאזל אנחנו עושים עם אלפי התמונות והוידאו ששמורים במרתפי ההארד דיסק שלנו ?
טיפ ראשון הוא לסדר את כל התמונות והוידאו לפי תאריכים, ארועים מה שנוח לכם כדי שבבוא היום כאשר תחליטו לערוך מכל החומרים הללו סרט או מצגת תוכלו למצוא אותם בקלות, תמיינו את התמונות ואל תהססו לזרוק לפח את הצילומים המטושטשים, אם יש התלבטות – תשמרו!! כמי שעבודתה היא גם בעריכת חומרים, מיונם והפיכתם לסרט קוהרנטי אני יכולה לגלות לכם שהרגעים החמודים הללו יכולים להיות יקרים מפז ביום בו תחליטו שאתם רוצים לערוך סרט לקטן שלכם או למישהו מבני המשפחה, הרגע בו צילמתם את הזאטוט הולך פעם ראשונה, נופל, קם וממשיך ללכת יכול לפתוח את הסרט, זהו רגע בו לכל אורח בקהל יתפרש חיוך על הפנים והוא יתרווח בכיסאו ומרגע זה ואילך הם "בידינו" – כי מי לא אוהב לראות תינוק מתוק לומד ללכת? בכדי שהאפקט יהיה קטלני וימיס אפילו את הקשים שבללבות יש לנסות ולעמוד בכמה פרמטרים – הראשון קלוז אפ, קלוז אפ ועוד פעם קלוז אפ, לזכור לצלם גם מקרוב, את הפנים, את העיניים, במרבית החומר המצולם שהגיע לידיי שמתי לב שהמצלם שוכח להתקרב למצולם ולצלם את ההתרגשות והחוויה דרך הפנים, העיניים, הפה שמתכווץ ונפער בתדהמה. אפשר גם להתפרע ולצלם תקריבים אחרים של הגוף, כמו יד, טוסיק, כף רגל, כל החומרים הללו הם זהב בסופו של דבר לעורך ואפשר לייצר מהם פנינה בלתי נשכחת.
טיפ שני הוא זוויות הצילום, לצלם גם מהצד, מאחורה, דרך משהו – זאת אומרת דרך הדלת, או חלון קטן, או כתף של אמא או של אבא.
טיפ שלישי ואחרון הוא תגובה של האנשים מסביב, לזכור לצלם את האח שמתרגש לראות את אחיו עומד על הרגליים ומדדה על רגליו בפעם הראשונה (שוב פעם, קלוז אפים), את האמא, אבא, סבתא, כלב, חתול לצלם לצלם ולצלם, לזכור שגיוון הוא דבר חשוב לעריכה ואם תזכרו את שלושת הטיפים הפשוטים הללו בפעם הבאה שמשהו מרגש קורה ואתם שולפים את המצלמה, אנחנו כאו בסטודיו האנה בי נערוך לכם ממתק חריף, מתוק, מעקצץ ומדגדג מהיהלומים ואבני החן שהבאתם לנו.
לסיום גונבי ההצגה האולטימטיביים בוידאו שלפניכם – כלב וילד.