בלוג

בחלק זה של המדריך נכנס לשיקולים הטכנים של צילום הרצאות וידאו וצילום כנסים. נתחיל בהקלטת האודיו (הסאונד): זכרו כלל חשוב – ללא איכות שמע טובה, הצילום אינו שווה דבר. אי אפשר להשתמש בהרצאה שמצולמת טוב ושומעים רע, ההיפך הוא הנכון. לחלק הראשון של המדריך הכנסו לכאן.

מיקרופון או פיד (הזנה)?

בהתאם למקום, ייתכן שניתן לקבל את השמע ממערכת הכריזה של המקום, מהמגבר או המיקסר. ישנם מספר יתרונות לזה:

• הסאונד נקי יותר ולרוב ללא רעשי רקע

• ייתכן שלא צריך לספק מיקרופון או מיקרופונים משלך.

• חיווי הסאונד למצלמה פשוט יותר.

• אם יש סאונד מן שעובד במקום ייתכן שתוכלו להשאירו להתמודד עם כל בעיות האודיו ואילו אתם תתמקדו במקום זאת במיקום המצלמות והכנתן לצילומי הכנס. (הרי לשם כך הוזמנתם)

עם זאת, יש לכך חסרונות אפשריים:

• צריך לבדוק שרמת ההזנה (כלומר עוצמת האות בכבל אודיו) היא נכונה למכשירי ההקלטה שבידכם.

• אתם תלוים באחרים לאיכות השמע: בעיות עם סוג של מיקרופון, מיקום מיקרופון, סוללות, פיד וכו לא יהיו בשליטתכם.

למרות האמור, ברוב המקרים רצוי לקבל פיד.

 הדינמיקה של ההרצאה

לכל הרצאה וצילום כנס  דינמיקה משלהם, חשוב לצפות מראש וללמוד את מהלך ההרצאה והמרצה לפני הצילומים. מרצה אשר ירבה לזוז ממקום למקום אשר אינו אוהב לדבר אל מיקרופון קבוע יקשה מאוד על הקלטת סאונד ולכן אולי יהיה נכול לשקול מיקרופון אלחוטי אשר מחובר לדש הבגד ומשדר את הסאונד בצורה אלחוטית אל המצלמה.

במקרה של כל מיקרופון חשוב להציע לדוברים לא לשנות את הדרך שבה הם מדברים בכל דרך: הרבה אנשים נוטים לשנות את הדיבור שלהם במודע או שלא במודע. עם זאת, לציין כי העוצמה של ההקלטה משתנה בהתאם למרחק שלהם מהמיקרופון, ולכן הם צריכים לדאוג שלא לשנות את זה באופן משמעותי.

 הגדרת עוצמת מיקרופון

עליכם להגדיר את העוצמה על פי רמת השיא – בקשו מהדובר לומר קטע קצר בנימה רגילה – לא צעקנית, אבל כדי לתת מושג על הרמה המקסימלית שלהם. נסו להשיג את רמת הקלט הסבירה הגבוהה ביותר מבלי להגיע לחלק העליון המצויין בבקרת השמע שלכם. חזרו על הליך זה עבור כל התקן ברשת האודיו. זכרו – אם אינכם בטוחים, תמיד עדיף לטעות מהצד הזהיר (זאת אומרת נמוך יותר) מאשר לקבל דיסטורשן.

האם זה נשמע טוב?

להמשיך לבדוק את הרמות לאורך הקלטה, במיוחד בהתחלה, או כאשר ישנה השתנות על הבמה – מרצה התחלף, סשן של שאלות ותשובות וכו'….

אם יש אפשרות להתקין גם מיקרפון נוסף (לגיבוי) על מצלמת הוידאו עשו זאת!

ענייני וידאו, תאורה

סביר להניח שלא יהיה לכם כל ציוד תאורה כאשר אתם מצלמים הרצאה או מצלמים בכנס. למרות זאת, ניתן לנקוט כמה צעדים פשוטים כדי לשפר את התאורה של הנושא שלכם. אם יש צורך בזה. מילת המפתח שיש לזכור כאשר מסתכלים על התאורה היא 'ניסוי'. אין פתרון אחד טוב! למעשה כל אירוע הוא שונה. נסו דברים שונים ובדקו מה נותן את התוצאות הטובות ביותר.

תיאטראות רבים, חדרי הרצאות, אולמות וחדרי סמינר הם ללא חלונות או שהם מכוסים בווילונות. כתוצאה מכך מובטח שהאור בחדרים הללו לא ישתנה. וזו נקודה חשובה. שכן אם תצלמו כאשר אתם מסתמכים על אור השמש קחו בחשבון שהוא משתנה משעה לשעה.

התאורה המלאכותית ברוב אולמות הרצאות נועדה לספק תאורה נאותה של הדובר. שוב, התעסקות קטנה עם האורות עשויה לשפר את התמונה. אם מסך נמצא בשימוש מאחורי הדובר אתם עשוים לגלות כי אותו האור שמשפר את התאורה של הדובר מדרדר את התמונה המוקרנת על המסך: ברור שחייבים להגיע לפתרון האופטימלי. כמו כן, חשוב להיות זהירים, אם אתם מצלמים גם את הדובר וגם את המסך – תמונת המסך כמעט תמיד תהיה בהירה יותר באופן משמעותי מהמרצה. כתוצאה מכך הדובר יופיע כצללית. טיפ: תמיד תדאגו שיהיה לכם פנס קטן בשלוף.

לערוך או לא לערוך?

כדי לדעת מה ואיך לצלם באירוע אתה חייב לדעת אם אתה תהיה עריכה של החומר אחר כך. על ידי עריכה אנחנו לא מתכוונים רק להסרת חומר בלתי רצוי בתחילת והסיום של ההקלטה.

ישנם טיעונים בעד ונגד עריכת צילום הרצאות. היתרון העיקרי של לא עריכה הוא, כמובן, פשטות. אין צורך בכישורי עריכה, אין בזבוז זמן וכסף. חומר לא ערוך גם מספק תיעוד מדויק של האירוע ואיך התרחש בזמן אמת.

עריכה, לעומת זאת, דורשת ציוד נוסף, זמן ומאמץ, אבל מאפשרת יתרונות רבים: ניתן להסיר שגיאות ולתקן טעויות. ניתן לקצר ולמקד את החומר, לחלק אותו לנושאים, ניתן גם לשתול את המצגת המקורית ולא להשתמש בצילומי מסך, כמו כן ניתן גם להשתמש במספר רב של מצלמות וחומרי HD או ארכיון שצולמו בנפרד מהאירוע.

הידיעה בין אם תהיה עריכה או לא משפיעה על צילום ההרצאה.. אם לא עורכים – המצלמה צריכה להיות ממוקמת כך שתקלוט הכל בלי שום קשר לדובר. אם עורכים – המצלמה יכולה להיות ממוקמת בעמדה הטובה ביותר עבור כל חלק של ההקלטה, למשל, צילום מרצה, צילום חומרים תומכים, צילום קהל ותגובותיו להרצאה ועוד כהנה וכהנה דוגמאות…

מיקום המצלמות בעת צילום

אמנם יש שיקולים ספציפיים לגבי מיקום מצלמה בהתאם לאופי של האירוע שצולם, אולם ישנם אבני דרך שצריך לזכור.

כלל ראשון – שהפריים יהיה מעניין. זכרו שתכליתו של החומר שלנו היא שלא להסיח את דעת הצופה אלא להחזיק את תשומת לבם.

ודאו שכאשר אתם מציבים את המצלמה שלך, שהפריים לא ייחסם כאשר האירוע באמת מתרחש. זה חשוב שבעתיים כאשר החומר לא נערך. זכרו שאין הזדמנות שנייה!

 אינסרטים או CUTAWAYS

זהו נוהל סטנדרטי בעת צילום של אדם המדבר לקחת צילומים קצריםשל משהו אחר מאשר הדובר, זה יכול להיות כל דבר אך בהקשר הנכון. לדוגמא: ידיים, אנשים מקשיבים. צילומים אלה יריות אלה מאפשרים לעורך לחתוך את המצגת ולמנוע טעויות

תמיד טוב לצלם קצת cutaways, הם אמנם שימושיים רק כאשר החומר הולך לעריכה, אבל לכו תדעו, אולי הגוף שהזמין מכם את העבודה יתחרט לבסוף וירצה לערוך.

רום טון – ROOM TONE

לעיתים בעריכת הרצאות עולה דרישה לחתוך רעשי רקע או לשים שקט במקום מסויים לכן כדאי ומומלץ להקליט רום טון (רעש רקע) לפני ואחרי הצילומים. נהוג להקליט 30-60 שניות של רעש רקע לפני או אחרי הצילום העיקרי של האירוע. עדיף לזהות את החלק הזה של ההקלטה עם משפט כמו, "שלושים שניות של רום טון באולם הרצאות", ולאחר מכן סכמו את זה עם "סוף רום טון".

כמו עם cutaways, זה טוב שיש רום טון גם אם אתםה לא מצפים להשתמש בו.

 תוכנה ללכידת מחשב ומסך

אם במהל ההרצאה או המצגת מחשב נמצא בשימוש בשילוב עם מקרן להציג PowerPoint או כל מצגת אחרת, ייתכן שתרצו להשתמש בתכנית לכידת מסך כמו Camtasia או iShowU.

יתרונה של שיטה זו הוא שהצליל וההצגה יהיה מסונכרן בצורה מושלמת ללא קומפילציה או עריכה הנדרשת, והמצגת תופיע בדיוק כפי שעל מסך המקרן ללא פגיעה באיכות הנגרמה על ידי צילום המסך.לעתים קרובות המצגת היא מרכיב חיוני של הרצאה והשילוב של זה עם קריינות עשוי לספק את המרכיבים העיקריים. תוכניות לכידת מסך רבות יכולות לייצא קבצי וידאו במגוון פורמטים של קבצים מתאימים למשלוח ישירות למערכת העריכה.

 

באם יש לכם שאלות בנוגע לצילום בהרצאות או כנסים ואתם מעוניינים להתייעץ הרגישו נוח להכנס ולהעלות שאלה בבלוג או ליצור עמנו קשר דרך המייל.